חשיבה-מערכתית

  • חשיבה מערכתית (system thinking) היא כלי יישומי לאבחון וטיפול בבעיות ארגוניות במערכות מורכבות. כאשר מדובר במערכת מורכבת, להבדיל ממערכת מסובכת, חשיבה מערכתית היא כלי הכרחי כדי להבין מה מקור הבעיה וכדי לייצר כר פורה לצמיחתו של פתרון יצירתי שיכניס סדר ואיזון למערכת.

    אז מה היא חשיבה מערכתית וכיצד מפעילים אותה?

    חשיבה מערכתית היא קודם כל שיטת התבוננות בארגון ובבעיותיו. אם התחושה היא של אובדן שליטה בארגון, בדרך כלל הריקושטים יגיעו אליכם מנקודה מסויימת במערכת, שאותה תזהו כמקור הבעייה. הצורך הטבעי והמיידי שלכם יהיה לפתור את הבעיה באותה נקודה. אבל, למעשה, תחושת הצורך שלכם נובעת מחשיבה שמתאימה לפתרון בעיות לינאריות במערכות מסובכות. לא במערכות מורכבות. במערכת מורכבת, הנקודה שזיהיתם, היא הנקודה שבה הבעייה מגיעה לנקודת רתיחה. היא מייצרת את הסימפטומים, אבל ייתכן שהיא נובעת ממקור אחר לחלוטין.

    ראיה הוליסטית של הארגון

    חשיבה מערכתית מעניקה לנו את היכולת להמנע מלקפוץ למסקנות הלא נכונות ולהגרר לעיסוק בסימפטומים. במקום להתבונן בחלקים של הארגון שלכם כאילו הם עומדים בפני עצמם, צריך להתבונן בארגון כמו שמתבוננים במערכות חיות. במבט כוללני. מבט על.
    במערכת אקולוגית כשנוצרת עובדה מסויימת בשטח מבצעים בדיקות מקיפות של כל המערכת כדי להבין מדוע התקבלה תוצאה מסויימת. למשל, אם במקום מסויים סובלים עצי הפרי הגדלים לצורך אספקת פירות אורגניים, מכנימה שמשמידה אותם, מנסים לבחון מה גרם לשגשוגה של אותה כנימה. הדברתה של הכנימה הרי לא תהווה פתרון אם מבקשים לשמור על גידול אורגני של הפירות. בחינה של העניין עשוייה לגלות שהופעת הכנימה והתרבותה היא תוצאה של העלמות חרק אחר הטורף אותה. החרק נעלם משום שלאזור הגיעו זן חדש של ציפורים הניזונות מאותו חרק. ומה הביא אותן לסביבה? ביצה קטנה בקרבת האזור. הציפורים נדדו אליה לאחר שבאזור אחר ששימש בית הגידול הטבעי שלהן - יובשה ביצה אחרת כדי להרחיק יתושים. ייבושה של הביצה שיבש את כל המערכת האקולוגית. ככה זה במערכת מורכבת. ובאנלוגיה לעולם הארגוני, זה שמחלקה מסויימת בארגון קורסת - זו לא סיבה לסגור אותה.  ייתכן שמחלקה זו מציפה בעיה שמקורה בנקודה אחרת בתהליך הארגוני. 

    התבוננות אפקטיבית

    חשיבה מערכתית מתייחסת לארגון כמכלול ומציעה כלים להתבוננות מסוג אחר. התבוננות שמטרתה לזהות שני פרמטרים מרכזיים ולאפשר מידול והצגה חזותית שלהם:

    חשיבה לינארית המקובלת בעולם של ייעוץ ארגוני וגם בעולם של הנדסת תעשייה מטפלת במקטע אחד מתוך המערכת כולה, מתוך הנחה ששינוי בו יביא לשיפור בבניית הערך בתוך המקטע הזה שבו זוהתה הבעייה ויביא לפתרונה. במציאות שינוי במקטע הזה עלול להשפיע לרעה במקטע אחר של תהליך בניית הערך בארגון ואף להחריף את הבעייה. מערכת מורכבת היא מערכת רשתית. ריבוי הקשרים וההשפעות ההדדיות במערכת, זה מה שהופך אותה למורכבת, וככל שמפת הקשרים (בניית הערך) מתרחקת ממפת הכוחות (מעגלי הזרימה וההשפעה) בתוך הארגון – כך יתקדם הארגון למצב של כאוס ארגוני.

    זיהוי מפת הקשרים

    מפת הקשרים שמגדירה את בניית הערך היא מפה גלוייה. כל מנהל מאמין שהוא יודע אילו תחנות עובר מוצר (לצורך העניין גם שירות הוא מוצר) בארגון שלו עד שהוא מגיע ללקוח. הוא גם יודע כשהמוצר/שירות מחזירים לחברה משוב שלילי או חיובי מהלקוח. המתווה של יצירת הערך הוא מוגדר, לכאורה. בפועל, בניית הערך איננה לינארית. בשום ארגון שהוא מערכת מורכבת לא נבנה הערך כמו בפס ייצור. הקשרים בתוך הארגון הם מסועפים וככל שהארגון גדל, מפת הקשרים שלו הולכת ומסתעפת, ויחד איתה נבנה מתווה חדש של זרימה והשפעות. מתווה שהוא סמוי מהעין. מבט כוללני על הארגון, בניגוד למבט שמחלק את הארגון למקטעים מקטעים ומנסה לטפל בכל מקטע כאילו הוא יחידה נפרדת, מאפשר להרכיב את מפת הכוחות (ההשפעות) הסמוייה.

    זיהוי נכון של מפת הכוחות מאפשר לפתרונות לצוץ. ברגע שמבנה ההשפעות והקשרים בארגון הופך גלוי לעיני המתבונן, ניתן בפשטות רבה לייצר שינויים קטנים במערכת, שבגלל המבנה הרשתי שלה יזכו להגברה ולהעצמה יוצאי דופן ויביאו לשינויים אבולוציוניים בארגון.